מודעות והעצמה מחשבות תדרים

יחד עם כל נשמה שעוזבת את הגוף הפיזי הזה וממשיכה הלאה אל העולם הבא ישנה קבוצה של נשמות שמצטרפות אליה, הן גם כן עוזבות את העולם הזה ביחד אתה.

חווית טרום המוות של אמיליה ומהי קבוצת נשמות?

יחד עם כל נשמה שעוזבת את הגוף הפיזי הזה וממשיכה הלאה אל העולם הבא ישנה קבוצה של נשמות שמצטרפות אליה, הן גם כן עוזבות את העולם הזה ביחד אתה. לפעמים מאות פעמים אלפים. מה ההשפעה של זה?

בעוד דולורס קנון מדברת על שלושת מחזורי הגלים של ה"מתנדבים" כפי שהיא מכנה אותם, האם יש גם תנועה הפוכה של אלה שעוברים הלאה מסיבה כלשהי עם מטרה כלשהי?

בתנועה של הנשמות בין עולמות או ממדים שונים, על פי תפיסתה של דולורס קאנון, בספרה "שלושת גל המתנדבים" היא מתייחסת לרעיון שנשמות מסוימות בחרו להתגלם על כדור הארץ במהלך תקופות זמן מסוימות כדי לסייע בהתעוררות הרוחנית ובטרנספורמציה של האנושות. מתנדבים אלה הם בעלי רמות תודעה גבוהות יותר והם נמשכים לכדור הארץ כדי לסייע באבולוציה שלו.

ראוי לציין כי מושגים אלה מבוססים על עדויות אישיות, מטיפולי רגרסיה בשיטת QHHT

אבל, לגבי השאלה לגבי התנועה ההפוכה של הנשמות שעוברות הלאה מן העולם הזה,

נמצא כמה תורות המציעות את הרעיון של גלגול נשמות: כשהנשמה עוזבת את הגוף הפיזי לאחר המוות ואז חוזרת לצורה פיזית אחרת בחיים הבאים. הרעיון הוא שנשמות ממשיכות להתפתח וללמוד דרך גלגולים מרובים, חוות שיעורים ואתגרים שונים בתקופות חיים שונות. ב"מסע נשמה קוונטי", נראה כי כאשר נקשור את מסע הנשמה אל הפיזיקה הקוונטית נמצא שהיא חוקרת את התנהגות החומר והאנרגיה בסקאלות שונות של הזמן, התודעה וטבעה של המציאות. חווית טרום המוות של אמיליה, כפי שהיא מספרת אותה:

פרק 1: ההתעוררות.

בוקר יום שני.

אמיליה מיהרה לפלס את דרכה ברחובות ההומים של מרכז העיר, שומעת את נקישות עקביה הגבוהים על המדרכה. היא מאזנת את משקפיה על אפה ומחבקת תיקיית ניירות בחוזקה לחזה, מרגישה את כובד האחריות שנלווה לעבודתה באחד ממשרדי עורכי הדין היוקרתיים בעיר. קול צפירות ופטפוטי הולכי רגל ממלאים את האוויר תוך שהיא ממהרת לעבר בניין הזכוכית המתנשא שבו נמצא מקום עבודתה.

כשאמיליה נכנסה ללובי המלוטש והמודרני, מקדמים את פניה עיניהם המוכרות של עמיתיה שגם הם מתרוצצים, שקועים במטלות היומיום שלהם. עומס העבודה שלה נראה אינסופי, תיקי תיקים נערמים על שולחנה ולוחות הזמנים שלה צפופים מאוד, הדיונים לוחצים. אך למרות הלחץ, היא אוהבת את התפקיד שלה ומוצאת בו הרבה משמעות וסיפוק במרדף אחר הצדק ובתמרונים שהיא עושה מול מערכת המשפט המורכבת והמסורבלת.

אחר צהריים גורלי אחד, כשהשמש הטילה צללים ארוכים מבעד לחלונות המשרד, בשעה אמילי מצאה את עצמה קבורה תחת הר של ניירת. נדמה היה שכובד משקלו של העולם מונח על כתפיה, והיא השתוקקה לרגע של הפוגה. כאילו היקום שמע את תחינתה, סחרחורת פתאומית שטפה אותה, והיא הרגישה את עצמה נמשכת לתוך מערבולת של אנרגיה מסתחררת.

כהרף עין, אמיליה מצאה את עצמה מרחפת מעל גופה הפיזי, מביטה מטה בסצנה הכאוטית שמתחת. הפאניקה שלה נמהלה בסקרנות כשהבינה שהיא חווה משהו שלא מהעולם הזה – חוויה חוץ-גופית שלא דומה לשום דבר שאי פעם דמיינה. ובכל זאת, בתוך הפחד והבלבול, לפתע האויר השתתק והרוח הפכה נעימה. והיא חוותה תחושה של רוגע ששטפה אותה, כאילו היא מונחית על ידי כוח בלתי נראה.

ככל שריחפה גבוה יותר, נקודת מבטה של אמיליה השתנתה, והיא הפכה מודעת למספר רב של צורות שמימיות אחרות הסובבות ומקיפות אותה. כאילו הוסר איזשהו מסך, שחשף רשת עצומה ומחוברת של נשמות. חלקן היו מוכרות, פנים שהכירה בחייה הארציים, בעוד שאחרות היו זרות, אבל האנרגיות שלהם הדהדו בהיכרות בלתי מוסברת.

קול עדין בתודעתה, תדר של חום שנראה כאילו בא מבפנים ומבחוץ. אמר לא בקול, אלא בתבונה עמוקה "ברוכה הבאה, אמיליה" לחש, בגוון מרגיע ובטוח : "הצצת אל תוך הסף שבין העולמות, שבו נשמות מתאספות ומסעות משתלבים זה בזה".

מוחה של אמיליה התרוצץ בשאלות. מי היו הנשמות הללו? מדוע הצטרפו אליה בעולם האחר? ומה, היא תהתה, ההשפעה של נוכחותן הקולקטיבית?

כאילו חשה במחשבותיה, המשיך הקול, בתובנה ומסתורין: "הנשמות שאיתך שזורות בחוטים שמעבר לזמן ולמרחב. כל אחת מהן נושאת מהות ייחודית, מטרה משותפת שקושרת אתכן יחד. בנוכחותכם כצוות, תמצאו כוח, חוכמה ואת ההבנה שאתם אף פעם לא באמת לבד".

People walking towards mysterious tunnels. This is entirely 3D generated image.

המילים הדהדו במוחה של אמיליה והותירו אותה מבולבלת ומסוקרנת כאחד. החוויה הייתה התגלות, שניפצה את מגבלות אמונותיה הקודמות על החיים, המוות וטבע הקיום. היא השתוקקה לפענח את התעלומות החבויות בתוך העולמות החדשים שהתגלו לה.

בטלטלה, התודעה של אמיליה חזרה לגופה הפיזי, וסביבתה שבה לצורתה המוכרת. היא מצאה את עצמה יושבת ליד שולחנה, ניירות מפוזרים סביבה באקראי, ליבה פועם בתערובת של יראת כבוד וחשש. המפגש היה קצר, אך ההשפעה הייתה עמוקה וטבעה בנפשה חותם שלא ניתן יהיה למחוק לנצח.

מאותו רגע ואילך, חייה של אמיליה לא יהיו כמקודם. העולם סביבה קיבל משמעות עמוקה יותר, והיא נמשכת לחקור את הקשר שחוותה עם אותן נשמות שהן הצוות שאליו היא שייכת. בידיעה שהמסע שלה רק החל, וההשפעה של נוכחותם הקולקטיבית תעצב את דרכה באופן אחר. כזה שהוא מעבר לדמיון.

בנשימה עמוקה שאמיליה מחזירה הפוקוס שלה לעבודתה, היא גם אוצרת בליבה ניצוץ של ציפייה. מסתרי העולם הבא שהזדמנו ונקרו לה, הותירו אותה נחושה לחשוף את הסיפור מאחורי הנשמות שהצטרפו אליה למסע.

אולי גם תאהב...