הריון

נשים במצרים העתיקה ידעו לבדוק הריון

אם יום אחד תגלי

שאת ^אולי בהריון אבל אין בית מרקחת זמין בסביבה

דעי לך שכבר במצרים העתיקה ידעו לבצע בדיקות הריון מהירות.

איך?

בדיוק כמו היום. עם השתן

הן השתמשו בזרעים של חיטה או של שעורה

ואם הזרעים נבטו – התשובה הייתה חיובית.

שעורה לבנים

חיטה לבנות/

כיום, כשבדקו את השיטה, גילו ששתן של הריוניות אכן יראה תוצאות ב 70% מהמקרים.

אז כיצד התפתחו בדיקות ההריון לאורך ההיסטוריה?

בדיקת ההריון הידועה הראשונה מתוארכת למצרים העתיקה, לשנת 1350 לפני הספירה. מגילות פפירוס, שנחשפו מהתקופה, מדריכות נשים ואמהות לעתיד להטיל שתן על שקיות חיטה ושעורה. 

אם הדגן נבט, לפי התיאוריה, האישה בהריון. 

המסמכים חשפו כמה פרטים מעניינים על המצריות. לדוגמה, בעוד החוקרים האמינו שהציוויליזציה לא הייתה מודעת לתפקוד הכליות, הפפירוסים מוכיחים שהמצרים אכן היו מודעים לאיברים הפנימיים בגוף, ולמעשה היו הראשונים שכתבו ותיעדו אותם בטקסט רפואי.

הטקסט הרפואי בן 3,500 השנים מתאר בפרוטרוט תהליך לקביעת הריון ומין התינוק. כך, כדי לברר את מצבה, על האישה להטיל שתן לתוך שקית חיטה ושקית שעורה. השקית שנובטת תחילה תחשוף את ההיריון – שעורה לבנים, חיטה לבנות, אם כי ישנה מחלוקת לגבי הדגנים המדויקים שבהם נעשה שימוש ואיזה דגן מסמל איזה מין. אם אף אחת מהשקיות לא נובטת, משמע האישה לא בהריון

אגיפטולוגים שגילו את תיעוד הבדיקה הזו בפפירוס שנערך במוזיאון המצרי של ברלין, מתעדים את השיטה ועד כמה הייתה נפוצה. במאמר כתב עת ב- Clinical Chemistry , מתאר גלן בראונשטיין את בדיקת החיטה והשעורה כבדיקת ההריון הביתית הראשונה.

כך אנו נוכחים בעובדה נוספת, כי כבר לפני כמה אלפי שנים, בתרבויות העתיקות, היה ידוע שהריון יכול לשנות את ההרכב המולקולרי של השתן. מאז, מדענים בחנו, הריחו, ספגו, שרפו והרתיחו שתן, הכל בניסיון לפתור את חידת אי הוודאות של ההתעברות. 

כנראה שבמהלך הזמן שמו לב שסוג הזרעים הראשונים שנבטו יכולים גם לנבא את מין הילוד.

הבדיקה התבססה על כך שבגופן של נשים בהריון ישנו חומר מחולל חיים !! , המסוגל לצמח גם שעורה וגם תינוק. למרות שהרציונל קצת לא ברור, מדענים מודרניים חקרו את השיטה העתיקה הזו:

מחקר משנת 1963 השתמש בשיטת השעורה כדי לאבחן הריון ונמצא כי השיטה עובדת ב-70% מהאמהות לעתיד, למרות שהמחקר לא הצליח לחזות את מין הילד. איך השיטה עובדת לא ברור, אבל אחד ההסברים היה שרמות האסטרוגן המוגברות במהלך ההריון עלולות לעורר נביטת זרעים .

כך, נראה שבמשך אלפי שנים נשים עשו פיפי על זרעים. וריאציות של בדיקת ההריון העתיקה הופיעו בכתביו של הפילוסוף היווני גאלן (130-200 לספירה) ובפולקלור הגרמני, עוד ב-1966.

תורתו של אריסטו מציגה וריאציה יוצאת דופן של מבחן הנביטה, שנועדה לקבוע אי פוריות. 

ואז בערך במאה ה-10, ה'אורוסקופיה' החליפה את שיטת הפיפי על שעורה. אורוסקופיה היא התבוננות בשתן של המטופלת.

איש האשכולות הפרסי אביסנה השווה את השתן של ההריון הטרי למי חומוס , שהפכו לאדומים בשלבים המאוחרים ונצבעו בשחור מגורען לאחר הלידה. מעניין כמה דגימות שתן הוא ראה…?

במאה ה -17 שגשגה 'נבואת השתן' באירופה של המאה ה-17 והאורוסקופיה נחשבה לאמנות. 

רופאים מהעת העתיקה שהיו 'נביאי השתן' החזיקו צנצנות שתן לכיוון מקור אור ובדקו את צבעו כדי לאבחן כל מיני מחלות, כולל הריון. לשתן של הריון היה "צבע לימון חיוור בהיר, נוטה לכיוון אוף-וויט, מעונן", לפי אחד הנביאים .

מאוחר יותר, נביאי השתן התקדמו במגע לאלכימיה ובשתן נמהל גם יין. 

לדברי אחד הרופאים, "אם הוא הפך עכור כאילו נזלו בו מי שעועית, האישה בהריון." טכניקה זו הסתמכה על תגובת האלכוהול עם חלבוני השתן, מה שגורם לתמהיל להפוך עכור. עם זאת, שתן מנשים שאינן בהריון הגיב בצורה דומה ולכן היה חסר תועלת לקביעת הריון.

בשיא האורוסקופיה, כמה רופאים עדיין האמינו שבשתן בהריון יש חומר מחולל חיים. טקסט מהמאה ה-16 תיאר כיצד יש להכניס את השתן לבקבוק זכוכית ולאחר שלושה ימים "יופיעו חיות קטנות, הנראות כמו כינים קטנות; אם אלה אדומות, משמע שיוולד בן זכר. אם הן לבנות, נקבה."

בדיקה נפוצה נוספת, טיפה מאוחרת יותר, הייתה השריית סרט בשתן של האישה ואז שריפתו; אם הריח גרם לאישה להסתגר, היא הייתה בהריון (וכנראה הייתה צריכה לאוורר את הבית).

המצריות אולי עלו על משהו במקרה הספציפי הזה, אם כי רוב התרופות העתיקות הן מוזרות במקרה הטוב ולעתים מסכנות חיים במקרה הרע . ובכל זאת, התבוננות במה שהאמינו הקדמונים עוזרת לנו ללמוד על התרבות שלהם וכיצד המחשבה שלהם השפיעה – ועדיין משפיעה – על שלנו, מה שהופך את התרגום של אלפי המסמכים באוספים הפזורים ברחבי העולם למאמץ ראוי.

אולי גם תאהב...