מודעות והעצמה מחשבות

סיכומים לשנת 2020

הייתה שנה קצת שונה, לא ?

עבורי זו הייתה שנה של סגירות והשלמות.שנה של חזרה לעצמי – ומאוד מקרוב 💫

שנה של תחושות מאוד קיצוניות ועוצמתיות וניסיון לעמוד איתן מול כל הסערות, אבל גם ללמוד גמישות.

אם יש משהו שהתחדד לי השנה הוא העיניים העיניים שפגשתי מעל המסיכות.

למדתי לקרוא עיניים והן אמיתיות. יותר מכל החיוכים והשפתיים והספקות.

וראיתי מעבר למה שרואים בדרך כלל באבחון הקליני של הרשתית, הקשתית הגוף והנטיות והגנטיות.

בעיניים שלי הסתכלתי לכן לתוך העיניים, וגם לכל הפחדים של שנת 2020, כל השמחות וכל ההתרגשויות.

האם שנת 2020 הסתיימה באמת? או שהיא זולגת גם ל- 2021?

אצלי יש הרגשה שרק עליתי לכיתה א. וכל מה שיקרה מעתה יהיה שונה. שומדבר שאני מכירה או יודעת עליו, לא מגלגולים קודמים ולא מההסטוריה הקצרה שכבר צברתי פה על הפלנטה לא יהיה מוכר לי יותר.

כיתה א של בית ספר אחר לגמרי.

אני מאחלת לעצמי בשנת 2021 לזכור שהיש קיים. הוא ממשי.

לעתים בשנת 2020 (כך אספר לנכדיי) הייתי בתחושת צופה בסרט – אבל זה הסרט שלי. אני פה שחקנית מרכזית, לא בתפקיד משנה. לא זו שמוחאת כפיים. אני זו שבתוך עורי כאן מתרגשת, מתנשפת, שומעת את האוויר בנחיריים יוצא ונכנס. זו שדומעת, צוחקת, מבולבלת ולפעמים נתקעת וקופאת לי בתוך כל הסערות והתחושות. וגם נושמת שקט של בידוד, ושל סגר.

שקט של השלמה

לומדת לאחוז ב- יש. לאחוז בי. ושוב בי.

ולהסתכל עלינו, על היש.

על המשפחה

על החברים

על הנוף שמחוץ לחלון בסלון, ולא זה שנשקף מהמטוס

על הספרים שיש לי במדף

על החלומות

על הטיולים ליד הבית

על ההצלחות הקטנות והיומיומיות על כל מה שטריוויאלי

על המחברות שכתבתי והאינטרנט – תודה לאל שיש ☺

על כל מה שטוב כי זה מה שיש.

לחיים שנת 2020- אני יוצאת ממך, אבל את לא יוצאת ממני כנראה … 🍷 ברוכה הבאה 2021 לא יזיק אם נחייך יותר בשנה הבאה עלינו לטובה 🌈🌟

האם שנת 2020 הסתיימה באמת? או שהיא זולגת גם ל- 2021?

אצלי יש הרגשה שרק עליתי לכיתה א. וכל מה שיקרה מעתה יהיה שונה.

שומדבר שאני מכירה או יודעת עליו, לא מגלגולים קודמים ולא מההסטוריה הקצרה שכבר צברתי פה על הפלנטה לא יהיה מוכר לי יותר. כיתה א של בית ספר אחר לגמרי.

אני מאחלת לעצמי בשנת 2021 לזכור שהיש קיים. הוא ממשי.

לעתים בשנת 2020 (כך אספר לנכדיי) הייתי בתחושת צופה בסרט – אבל זה הסרט שלי.

אני פה שחקנית מרכזית, לא בתפקיד משנה. לא זו שמוחאת כפיים. אני זו שבתוך עורי כאן מתרגשת, מתנשפת, שומעת את האויר בנחיריים יוצא ונכנס. זו שדומעת, צוחקת, מבולבלת ולפעמים נתקעת וקופאת לי בתוך כל הסערות והתחושות.

וגם נושמת שקט של בידוד, ושל סגר. שקט של השלמה לומדת לאחוז ב- יש.

לאחוז בי. ושוב בי.

ולהסתכל עלינו, על היש.

על המשפחה

על החברים

על הנוף שמחוץ לחלון בסלון, ולא זה שנשקף מהמטוס

על הספרים שיש לי במדף

על החלומות

על הטיולים ליד הבית

על ההצלחות הקטנות והיומיומיות

על כל מה שטריוויאלי על המחברות שכתבתי

והאינטרנט – תודה לאל שיש ☺

על כל מה שטוב כי זה מה שיש.

לחיים שנת 2020- אני יוצאת ממך, אבל את לא יוצאת ממני כנראה … 🍷

ברוכה הבאה 2021 לא יזיק אם נחייך יותר בשנה הבאה עלינו לטובה 🌈🌟

אולי גם תאהב...